החיפוש אחר סביבת מגורים אידיאלית הוביל אותי לאתר מקומות במרחב הבנוי והפנוי ש"מרגישים" טוב ונכון.

​

את המקומות האלה ניתחתי ולאחר מכן המרתי לשפה אדריכלית בדגש על מושג "העיר היצרנית". ההבנה העיקרית שאותם מקומות והיבטים של יצרנות למעשה יוצרים קהילה תורגמה לתכנון של אבטיפוס שמסוגל להישתל במקום מסויים ולחולל בו שינוי שמוביל להתחדשות עירונית.

​

בפרוייקט זה הצעתי לשדרג בלוק עירוני טיפוסי הקיים בדרום תל אביב תוך כדי שימור חלק מהמבנים שבו. הבלוק המחודש מכפיל פי ארבע את כמות השטחים המבונים בו ובו זמנית משתמש בכל השטחים בין המבנים שהיו עד כה מוזנחים ולא בשימוש והופך אותו למרחב אקו חברתי עתיר פעילויות. התכנון האקלימי של המערך הגיאומטרי מאפשר חדירת שמש, אור ואוויר טבעי למבנים ויוצר במבנן מיקרו-אקלים, גם במובן המטאפורי-קהיל