בית ספר הירדן-מבואת כניסה וחללים משותפים

"אני רוצה להיכנס לבית הספר ולראות שמיים, להיות פשוט שמחה!" כך ביקשה תלמידת כיתה ג' כששאלתי אותה מה הייתה רוצה לראות כשהיא נכנסת לבית הספר.

​

בית ספר "הירדן" שוכן במבנה שנבנה בשנות ה-60 וממוקם בשכונת התקווה שבדרום ת"א. בבית הספר לומדים כ-500 ילדי זרים וחסרי מעמד המתגוררים בשכונה. עבור רבים מהילדים בית הספר הוא הסביבה הבטוחה היחידה המוכרת להם. במשך שנים הוזנח בית הספר, אולם לפני חמש שנים החל בו תהליך שיפוץ חללים ציבוריים בתקציב מצומצם.  

 

האתגר העיצובי הראשון היה לייצר סביבה נעימה ושמחה ב-200 מ"ר של חלל ציבורי, סביבה שגם תייצר בקרב הילדים תחושת שייכות למקום. סביבה שתאפשר מחד, מגוון אפשרויות למידה - פרטנית, קבוצתית, ובלתי פורמלית, ומאידך תאפשר שימושים נוספים כמו ישיבה עם חבר.ה, קריאה ומשחק. לתהליך פיתוח הקונספט העיצובי קדמו שיחות עומק עם צוות בית הספר. הקונספט העיצובי התבסס על מוטיב בסיסי של בית וצבעים מדגלי המדינות השונות מהן מגיעים הילדים שהיוו השראה לצבעוניות העזה בפרויקט. הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם סטודיו שרית שני חי, שעיצב את ביתני מבואת הכניסה.

 

הפרויקט משקף את האמונה שמובילה אותי - חללים צריכים לגעת בנו, לעורר בנו רגש ולחולל בנו שינוי. פעילות של תלמידים ומורים בתוך חללים המעוצבים בהתאמה לצרכיהם ונעימים ברמה האסתטית, מעודדת יחסים חיוביים, מלאי כבוד ומאפשרת יצירתיות אחד לשני וכלפי מוסד בית הספר עצמו.

 

האתגר העיצובי הבא, שבוצע בשלב השני של השיפוץ, היה עידוד קריאה בקרב הילדים ויצירת מרחבי קריאה מזמינים. כדי לעשות זאת, הוצאתי את הספרייה מהחלל הסגור שבו הייתה, אל החלל הציבורי הנגיש לכולם. את פינות הספרייה תכננתי ועיצבתי כמרחבים חווייתיים ובלתי פורמליים המאפשרים קריאה ובו בזמן הזמינו את הילדים לשבת ולשחק בחלל. פרויקט בשיתוף איילת פישר.

 

הפרויקט נעשה בשיתוף עמותת ציונות 2000 לאחריות חברתית.

צילום: איתי בנית